החלטה בתיק ת"א 21410-10-11

בפני בקשה לצו גילוי מסמכים ספציפיים מטעם הנתבע 1/ התובע שכנגד (להלן: "המבקש") במסגרתה מבוקש כי התובעים/הנתבעים שכנגד (להלן: "המשיבים") ימציאו לידיו את כל החשבונות, דו"חות הכנסות והוצאות לגבי הבניין נשוא התביעה שבפני למשך שבע שנים שקדמו להגשת התביעה שכנגד וכן עתירה לגילוי מסמכים כללי. לטענתו של המבקש, כל פניותיו אל המשיבים בעניין זה נדחו. לטענתו, מסמכים אלו הם רלבנטיים וחיוניים לתביעה ולתביעה שכנגד.

המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה בטענה כי בסעיף 5 לכתב התביעה שכנגד נטען כי המנוח מר משה ליס אשר נפטר בשנת 2008, התנדב לנהל את ענייני הבית ולכן לא ברור מדוע עותר המבקש לקבלת הדו"חות והחשבונות דווקא מהמשיבים. עוד מפנים המשיבים למכתבו של ב"כ המבקש המופנה אל עו"ד שיבר במסגרתו הוא דורש ממרשותיה (הגב' אביבה שלו והגב' נטע לם) למסור לו דו"ח מפורט על כלל הוצאות והתקבולים ודווקא לגביהם לא הגיש המבקש כתב תביעה שכנגד למתן חשבונות. לטענת המשיבים, מאחר וצו קיום צוואת המנוחה לאה קרמזין ז"ל ניתן ביום 5.12.2007, לא ברור מדוע דורש המבקש מסמכים עוד משנת 2005. המשיבים טוענים כי  כתב התביעה שכנגד אינו מגלה כל עילת תביעה למתן חשבונות כנגדם ולא נטען בו שהם גבו דמי שכירות והכינו דו"חות. לטענתם, הלכה פסוקה כי התובע מתן חשבונות אינו זכאי לקבלת החשבונות, אלא לאחר שיזכה בתביעתו. לפיכך, עתרו המשיבים לדחית הבקשה.

המשיבים בבקשה זו הגישו תביעתם שבפני, במסגרתה עתרו לחייב את הנתבע (המבקש) לפנות שטחים בבניין אשר הוא מחזיק בהם שלא כדין לטענתם וכן לחייבו בסך של 449,000 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

המבקש הגיש ביום 8.12.2011 כתב תביעה שכנגד, במסגרתה עתר לסעד כספי וכן לחיוב הנתבעים שכנגד (התובעים בתביעה המקורית) לתת חשבונות ביחס לניהול הבית נשוא תיק זה (תקבולים מהשכרת הנכסים והוצאות).

דיון:

המבקש הגיש את בקשתו לגילוי המסמכים כאמור בטענה  כי הינם רלבנטיים וחיוניים לשתי התביעות המתבררות בפני בית המשפט, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד (סעיף 3 לבקשה).

ההלכה בעניין גילוי מסמכים ברורה. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת השאיפה לחקר האמת וכך מחויבים הצדדים בגילוי מרבי של המסמכים הרלוונטיים. לצד עקרון - על זה, המחייב גילוי כל מסמך רלוונטי, קיימים סייגים העשויים להביא לדחיית הבקשה, למשל כאשר הגילוי עלול להכביד יתר על הנדרש על בעל הדין, כאשר הגילוי הנדרש עלול דווקא לסבך שלא לצורך או בטענת חיסיון.

בענייננו, מתגובת המשיבים עולה כי הם אינם טוענים כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים או כי מסירת המסמכים תכביד עליהם יתר על הנדרש ומן הטעם הזה בלבד יש להיעתר לבקשה.

אף אם אקבע כי הבקשה לגילוי המסמכים קשורה באופן ישיר לתביעה שכנגד, הרי שגם אז דין הבקשה להתקבל.

"ככלל אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות כדי לברר כמה חייב לו הנתבע תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל, מוכרת הזכות לקבל חשבונות כאשר בין הצדדים שררו יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות, או נאמנות, אולם רשימה זו אינה סגורה"

(א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 176)

במהותה, בקשה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים:  בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, בו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. בסופו של הליך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות.

ראה: ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337.

כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים:

ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות ראה ברע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ  שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אשר לגביהם הוא מבקש חשבונות וראה בע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ. אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי, על בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש.

בענייננו, סבורני כי מתקיימת מערכת יחסים בין הנתבע 1 לבין התובעים המצדיקה ולו לכאורה את מתן החשבונות כאמור. הנתבע 1- התובע שכנגד, ירש 5/6 מעיזבונה של אמו המנוחה הגב' לאה קרמזין ז"ל אשר לה רבע מן הזכויות בבניין נשוא התביעה, כאשר המשיבים אף הם בעלי חלקים בנכס. לפיכך, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, זכאי המבקש לכאורה לחלקו היחסי בהכנסות ככל שהיו מהשכרת נכסים בבניין לאורך השנים, ובנסיבות אלו קמה לו זכות תביעה לגבי כספים אלו, ויש לאפשר לו את קבלת המסמכים.

אציין כי טענות התובעים בתגובתם בדבר התנדבות המנוח מר משה ליס  לנהל את ענייני הבית ואי הגשת תביעה שכנגד למתן חשבונות כנגד גב' אביבה שלו וגב' נטע לם (צדדים שלישיים בתביעה עיקרית) על אף פניית המבקש לעורך דינם לקבלת החשבונות כאמור, אינן ברורות ולבטח אינן מצדיקות אי מתן צו להמצאת המסמכים האמורים בבקשה. כך אף באשר לטענה כי מאחר וצו קיום צוואת המנוחה לאה קרמזין ז"ל ניתן ביום 5.12.2007 אין מקום לדרישת הנתבע 1 לקבלת המסכים החל משנת 2008 וכי כתב התביעה שכנגד אינו מגלה כל עילת תביעה למתן חשבונות כנגד המשיבים.

אשר על כן, הנני מורה למשיבים לגלות בתוך 14 יום בתצהיר ערוך כדין את כל החשבונות, דו"חות הכנסות והוצאות לגבי הבניין נשוא התביעה שבפני למשך שבע שנים שקדמו להגשת התביעה שכנגד.

באם אין ברשות המשיבים אילו מהמסמכים, יבהירו המשיבים זאת בתצהיר.